חרקים מעופפים

דבורה

החרקים המכונים דבורה מהווים קבוצה בתוך על-משפחת הדבורים (שם מדעי Anthophila או Apiformes). קבוצה זו אינה מונופילטית, והיא מוגדרת על-פי מאפיינים התנהגותיים. המשותף לכל הדבורים הוא תפריט הכולל צוף ואבקה. קיימים כ-20,000 מינים של דבורים, והן נפוצות בכל היבשות, למעט אנטארקטיקה.
לדבורים יש חדק ארוך המותאם למציצת צוף מפרחים. המחוש מורכב בדרך-כלל מ-13 פרקים אצל זכרים, ו-12 אצל נקבות. לכל הדבורים יש שני זוגות כנפיים, מהם האחורי קטן יותר; במינים מסוימים, לאחד הזוויגים או הקסטות יש כנפיים מנוונות, המקשות עליהם לעוף.
עקב תזונתן, המבוססת על צוף ואבקת פרחים (האבקה מיועדת בעיקר לזחלים), הדבורים מהוות את הווקטור הגדול, המפותח והחשוב ביותר של האבקה ביוטית.


עקיצת דבורה


דבורת הדבש
מתוך אלפי האנשים הנעקצים מדי שנה בידי דבורים, רק מעטים יפתחו תגובה גופנית קשה, העלולה אף לסכן חיים. בדרך כלל לאחר העקיצה (הכואבת!) מתפתחת תגובה דלקתית המתבטאת בנפיחות ובכאב מקומיים, ולעתים גם בגרד קשה. הנפיחות המקומית במקרה של עקיצה בלשון עלולה אמנם לגרום קשיי נשימה, ואולם אצל אנשים הרגישים במיוחד לעקיצות דבורים (ראו בפרק "אלרגיה ואנפילקסיה"), לא תתפתח הנפיחות באזור העקיצה אלא בפנים ובעפעפיים. אפשר שיסבלו מקוצר נשימה ויאבדו את הכרתם, לחץ הדם שלהם עלול לרדת לערכים נמוכים - והם אף עלולים להגיע לכדי הלם ממש. המצב מסוכן ביותר ועלול לגרום מוות אם לא יטופל מיד וכראוי.

הדבורה משאירה את עוקצה בעור הנפגע (בתוספת החלק התחתון האחורי של בטנה, המכיל את בלוטת הארס), ולכן הארס עלול להמשיך ולחדור לגוף - ואילו הדבורה עצמה מתה לאחר העקיצה (מה שלא כן בצרעה, המסוגלת לעקוץ עוד כמה וכמה פעמים).

צרעה מזרחית/דבור

לחרקים מעופפים נוספים

חזרה לקטלוג המזיקים

הדפסשלח לחברצור קשר
דרונט בניית אתרים