מכרסמים

חולד ארצישראלי

החולד הארצישראלי, Nannospalax ehrenbergi או Spalax ehrenbergi (בערבית: خلد - ח'ולד) הוא מכרסם ממשפחת החולדיים. הוא אחד משלושת המינים בסוג חולד שתפוצתם במזרח התיכון בלבד.
לעתים מבלבלים אותו עם החפרפרת (Talpa) סוג של אוכל חרקים שכלל אינו מצוי בישראל. המקור לבלבול היא העובדה ששני בעלי החיים שוכנים מתחת לאדמה ושניהם עיוורים, אך למעט דמיון זה אין קשר ביניהם. בלבול נפוץ נוסף הוא שיוך עם החולדה, שיוך מוטעה גם הוא שמקורו בדמיון צלילי.

אזור מגורים

החולד טריטוריאלי ביותר וחי ביחידות, במערכת מחילות תת-קרקעית שאותה הוא חופר בעצמו. שטחה הממוצע של המערכת כ-340 מטרים רבועים, מורכבת ממחילות שקוטרן 10-5 ס"מ ומחדרים גדולים יותר המשמשים לאגירת מזון, מקום לעשיית צרכים וחדר שינה מרווח המרופד בקש.

המערכת סגורה וחסרת יציאה אל פני הקרקע, תלוליות העפר מעל הקרקע משמשות לסילוק העפר, ונסתמות ברגע שהן רחוקות מחפירת החולד. מערכת המחילות חשוכה ומאופיינת בטמפרטורה ולחות קבועים, ובשינויי גזים קיצוניים בעתות גשם. חדר שנהרס או מתלכלך נסתם על ידי החולד ונבנה אחר במקומו. החולד פעיל במהלך היום, ובשעות הראשונות של הלילה.

[עריכה] תיאור המין

גוף החולד מותאם באופן מעורר התפעלות לאורח חייו. גופו גלילי, מוארך ומכוסה בפרווה קצרה וצפופה. הוא נטול זנב ואיברים בולטים אחרים כאפרכסות אוזניים. העיניים שקועות תחת עור הגולגולת ומכוסות בקרום דק, אך החולד מסוגל להבחין בין אור לחושך.

החולד מצויד בשיניים תחתונות ארוכות הבולטות מהפה, בעזרתן הוא מפורר את האדמה ומרחיב את מחילתו. בעזרת גפיו הקדמיות והאחוריות הוא מסלק את העפר לאחוריו, אז מסתובב ובעזרת ראשו השטוח דוחף אותו אל מחוץ למחילה. החלק העליון של ראשו משמש גם להידוק דפנות המחילה, כדי שלא יתמוטטו עליו בזמן תנועתו בתוכה.

 

תזונה

החולד פוגע בחקלאות ובגינות הירק, לכן רואים בו כמזיק ונוטים להרעיל אותו. החולד צמחוני וניזון בעיקר מפקעות, שורשים ובצלים שאותם מוצא בשעת החפירה. הוא חומס גם מזון שמעל הקרקע, על ידי חפירה סביבו ומשיכתו בשלמות אל מתחת לאדמה. את מרבית מזונו הוא אוגר בתקופת החורף, כאשר האדמה רכה ונוחה לחפירה. כדי להימנע מאיבוד נוזלים ומחפירה באדמה היבשה של הקיץ.

[עריכה] רבייה

אחרי הגשמים הראשונים בונות הנקבות את תלי ההמלטה המתנשאים לעתים לגובה של 1.5 מטר מעל פני הקרקע. תלי ההמלטה נבנים באדמות כבדות בלבד, ומוקפים מערכת מחילות פשוטה. תא ההמלטה עצמו נמצא מתחת לאדמה. בעונת הרבייה פוקדים הזכרים את תאי ההמלטה בתדירות גוברת והולכת, תוך השמעת קולות חיזור המורכבים משריקות ולחישות. הנקבה בוחרת את הזכר שעימו תזדווג כ-60 פעמים רצופות, במשך שעה וחצי.

ההריון נמשך כ-4 שבועות (על סמך המלטות בשבי בלבד). הנקבה ממליטה 5-3 ולדות עירומים, המתכסים בשיער בגיל שבועיים. הם נגמלים מחלב אימם לאחר חודש וחצי לערך מהיוולדם, ומוכנים לעזוב את תלי אימם ולחפש טריטוריה עצמאית אותה יחפרו בעצמם כבר בגיל 3 חודשים. הבגרות המינית מגיעה בגיל שנה, אולם סיכויי ההישרדות של החולדים הצעירים הם נמוכים. בשבי מסוגל החולד לחיות עד 4 שנים.

התמודדות והדברה

החולד גורם נזקים הן בשטחים חקלאיים והן בגינות נוי. קיימות שיטות שונות להתמודדות עם המפגע:

  1. הדברה. ישנם רעלים שמשמשים לקטילת החולד, בד"כ בשילוב עם פתיון. פתרון זה גורם נזקים סביבתיים משניים: בעלי חיים המשתמשים במנהרות החולד לאחר מותו, כמו גם טורפים ואוכלי נבלות שניזונים מגופת חולד שהורעל נפגעים.
  2. הרחקה בשימוש בדחלילים פשוטים. בשיטה זו נועצים לעומק חצי מטר עד מטר מוט מתכת או עץ באדמה בסמוך למנהרות החולד, ועל המוט מניחים פחית, כך שהרוח תגרום לפחית להקיש במוט. יעילותה של שיטה זו נמוכה, ויש להשתמש בדחלילים רבים יחסית. על אף היעילות הנמוכה מומלץ לנסות שיטה זו מפני שהיא זולה וקלה ביותר למימוש.
  3. הרחקה ע"י אקונומיקה. בשיטה זו מטפטפים כ 10-20cc של אקונומיקה לכל פתח של מנהרות החולד, או שתוחבים לכל פתח סמרטוט טבול בחומר. יש להקפיד על הוספת חומר בכל תלולית חדשה. יעילות השיטה בינונית, ועפ"ר החולד ינטוש את מערכת המנהרות לאחר שבועיים או שלושה של הטיפול, אך הוא עשוי לפתוח מערכת מנהרות חדשה ממש בסמוך.
  4. הרחקה ע"י דחליל סוני. בשיטה זו משתמשים במוצרים מסחריים המפיק דפקים שמתפרשים ע"י החולד כהמצאות חולדים רבים אחרים באזור. לרוב ינטוש החולד את את הסביבה הרועשת תוך שבוע או שבועיים. מחירם של מוצרים אלו בארץ גבוה, נכון למאי 2007, אולם מחירם בחו"ל ירד מאד ויש לקוות שעם פעפוע תחרות לשוק בארץ המחירים ירדו באופן ניכר.
הדפסשלח לחברצור קשר
דרונט בניית אתרים