ציפורים

דרור

דרור (Passer; נקרא גם אנקור בתלמוד) היא הציפור הנפוצה ביותר בישראל.
צבעו של זכר הדרור הוא חום-אפור, ואילו נקבת הדרור אפורה.
הדרור אופייני בכושר הסתגלותו לחיים בקרבת בני האדם.

רקע עיוני
עוף מסדרת ציפורי שיר וממשפחת הדרוריים. הדרור אשר נקרא גם כן אנקור הִנה ציפור אוכלת כל, אשר נפוצה על פני כל העולם. הדרור מתגורר על פני עצים דרור הבית הִנה ציפור חברותית שמבצעת פעולות כמו השתזפות בשמש אשר מגינה על הדרור מפני טפילי עור, אמבטיות חול ומים, שירה והתגודדות מול אויבים – בקבוצות. דרור הבית איננו נודד ממקום למקום למעט מקרים בהם הוא נודד מרחק של עד קילומטרים ספורים למען התגוררות וקינון בעצים יותר מתאימים לכך (צפופים וסבוכים יותר).

גופה של ציפור דרור הבית
צבע גופו של זכר ציפור הדרור הִנו אפור-חום וצבע נקבת הדרור אפור. אורך גופה של ציפור דרור הבית מגיע עד לאורך של 16.8 סנטימטרים ומוטות כנפיה מגיעות לאורך של 25 סנטימטרים ומשקלה מגיע לכובד של 33 גרם.
 
ייחום                                                
עונת הייחום של ציפור דרור הבית מתרחשת בתקופה המתחילה לקראת סוף החורף, פברואר ומסתיימת בקיץ, יולי אוגוסט (עונת הקינון) תקופה זו מכילה 3-4 מחזורי ייחום

לבוש כלולות
במשך עונת הקינון (יוצא בזה – ייחום) משחיר מקורו של הזכר. וה"סינר" אשר נמצא על גרונו נעשה כהה יותר.
 
חיזור
בעונת החיזור מספר זכרים מנתרים בצפצופים עזים סביב נקבה אחת, רודפים אחריה ולאחר מכן כל זכר בונה בעצמו קן ובסיום עבודת הבנייה מכריז על כך בציוץ מתמשך ונקבות האזור בוחנות את קִני הזכרים ואם אחד מן הקִנים מוצא חן בעיני אחת הנקבות היא מצטרפת אל הזכר בקִנו ומשלימה את בניית הקן

ולאחר מכן מתחיל תהליך הרבייה.      
                                                   דרורים.  נקבה ראשונה משמאל, זכר שני משמאל

על הקן אשר בונה הזכר – הקן נבנה לרוב על גבי עצים אך לעיתים נבנה על מקומות גבוהים ופתוחים אחרים. הקן נבנה בגודל החלל הנתון והוא עשוי בעיקרו מקש, עשב, נוצות, ניירות וחוטים ומרופד בעיקר בנוצות ולעיתים בצמר גפן. הקן ניראה ככדור אשר בו חור שמהווה כניסה לחללו הגדול של הכדור. לעיתים הזכר "גונב" לחיות אחרות כמו סנונית, סיסי גליל או נקר את קִנם ומנצל אותו לשימושו. יש לציין כי לעיתים ישנם זוגות וותיקים אשר שנה אחר שנה אינם מבצעים טקסי חיזור ובונים יחדיו את קִנם.

על ההפריה
בעונת הקינון שתוארה כבר בסעיף הייחום בכל מחזור מתוך 3-4 מחזורי ביוץ יוצאות 7-5 ביציות אשר מופרות על ידי הזכר בהפריה ומוטלות מספר ימים לאחר מכן.

התפתחות העובר
העובר מתפתח בתוך ביצה שגודלה 5122X מילימטרים ומשקלה כ-2.8 גר'. הדגירה על הביצה נמשכת 15 יום ולאחר מכן הגוזלים בוקעים ומתחיל שלב בו הגוזלים מואכלים רק על ידי הוריהם במשותף, אך בעיקר הזכר מבצע מטלה זו. מקור המזון שההורים מספקים לגוזלים הוא בעיקר מן החי – חרקים ורכיכות. תוך כדי האכלה הנקבה מחממת את גוזליה על ידי דגירה עליהם עד להגיעם לגיל 8 ימים, שאז היא מצטרפת אל הזכר במטלת ההאכלה. 14-17 יום מיום הבקיעה, הגוזלים פורחים להם ומסתדרים בכוחות עצמם. עשרה ימים לאחר מכן ההורים פותחים במחזור הטלה חדש.

                         
                                               דרורים אוכלים שאריות מזון

לציפורים נוספות

חזרה לקטלוג המזיקים

הדפסשלח לחברצור קשר
דרונט בניית אתרים