מניעת מזיקים כמניעת מחלות

שושנת יריחו

זבובוני החול הם זבובונים קטנים מוצצי דם העוקצים באיזורי עור חשופים בעיקר הפנים והגפיים. 
מאחר והנקבה של
זבוב החול משחרת לטרף עם שקיעת החמה יהיו רוב העקיצות בלילה. ברוב המקרים העקיצות הן קלות, מגרדות למספר שעות ונעלמות בהדרגה. 

עיקר הסכנה היא עקיצה על יד זבובוני החול באיזור ים המלח או קציעות. באזורים אלו נושא זבוב החול את טפיל הלישמניה הגורם לשושנת יריחו. במקרה של העברת הטפיל מזבוב החול לאדם יכול להתפתח לאחר מספר שבועות פצע מוגלתי שנשאר לחודשים רבים ומתרפא עם צלקת.

מאחר וזבוב החול אינו מסוגל להתרומם לגובה של יותר מ-20 ס"מ מהקרקע מומלץ לישון באזורים אלו על מיטה או משטח מורם ולא על הקרקע. בנוסף יש להקפיד על לבישת מכנסיים ארוכים, הפשלת השרוולים בשעות החשיכה ושימוש בחומרים דוחי חרקים.


המחלה
באזורינו מספר טפילי ליישמניה מחוללי מחלה המועברים על ידי זבוב החול. זבובי החול נדבקים בטפילים על ידי עקיצת בעל חיים נגוע ומעבירים אותם הלאה על ידי עקיצת פרטים אחרים, בדרך כלל מאותו המין. בני האדם נדבקים באקראי כשהם נעקצים על ידי זבוב חול נגוע. בארץ שתי צורות עיקריות למחלה: ליישמניה של האברים הפנימיים (ליישמניה ויסצרלית) וליישמניה של העור (חבורת יריחו).

  1. מחלת הליישמניה של האברים הפנימיים: הטפילים מחוללי המחלה מתרכזים באברים הפנימיים ומועברים לאדם על ידי זבוב החול בעיקר מכלבים. במהלך השנים דווחו מקרי מחלה בודדים באדם ממספר מצומצם של כפרים בגליל המערבי. בעבר אותרו כלבים חולים וכלבים הנושאים את הטפילים בישובים נטף (מורדות המערביים של הרי ירושלים) ונילי (אזור מודיעין), מקרה מחלה אחד באדם דווח מהישוב מתתיהו (אזור מודיעין).
  2. מחלת הליישמניה של העור: הטפילים מחוללי המחלה מתרכזים בשולי הפצע ומועברים לאדם על ידי זבוב החול ממכרסמים נגועים. מאגר הטפילים מצוי ברוב אזורי הארץ בעיקר בגרבילים (פסמונים ומריונים). יתכן שבאזורי גב ההר גם חולדות מהוות מאגר טפילים. המחלה מתבטאת בהופעת פצעים בעור העלולים להישאר פתוחים זמן רב, ולהשאיר צלקות ניכרות. מוקדי מחלה נמצאו באזורים הבאים: ערבה, מרכז הנגב, בקעת הירדן דרומית למשואה, המורדות המזרחיים של הרי יהודה ואזור ואדי חמם (צפונית מזרחית לטבריה).


הטיפול
הטיפול בעקיצות רגילות זהה לטיפולים שהומלצו לגבי עקיצות ה
יתושים. במידה שמתפתח פצע מוגלתי שאינו נרפא יש לפנות בהקדם לרופא עור כדי לשלול אפשרות של התפתחות שושנת יריחו (לישמניה). טיפול מוקדם בשושנת יריחו, בזריקות או משחות מיוחדות למטרה זו, יכול למנוע הווצרות צלקת לאחר ריפוי הנגעים.

הדפסשלח לחברצור קשר
דרונט בניית אתרים