זבוב הבית הינו כינוי למספר מינים של חרקים מכונפים מסדרת הזבובאים. בעולם כיום יש כ-4000 סוגים של זבובים, בעיקר באזורים הטרופיים והסאבטרופיים. הזן המפורסם ביותר של זבובים הוא זבוב הבית. הידוע ביותר מביניהם הוא זבוב הבית. צבעו אפור, ארבעה פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו 5-7 מ"מ. עיניו של זבוב הבית מופרדות זו מזו. עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה הלבנות בקבוצות בנות 100-150 פרטים היישר אל מזונם של הזחלים או סמוך לו. הביצים מוטלות גם בשולי זרימות של ביוב. נקבה עשויה להטיל במהלך חייה 1000-1500 ביצים. מהביצים מתפתחות רימות, בעיקר במצבורי אשפה, בגללי סוסים ופרות, בצואת בעלי-חיים אחרים ובצואת אדם. מהזחל מתפתחת חביונה (שמה ניתן לה על שום צורתה המזכירה חבית) וממנה מתפתח בוגר. משך מחזור החיים תלוי בגורמים שונים ובעיקר בטמפרטורה. בתנאים אופטימלים נמשך המחזור, מביצה לבוגר, שבעה ימים. בימים כתיקונם, הוא נמשך בין 10-20 יום.
זבובים הבוגרים חיים במשך חודש-חודשיים. הם ניזונים ממזון נוזלי או נוזלי למחצה אך מסוגלים גם לגרד ולהמיס מזון מוצק. הזבובים מהווים מטרד עבור בני האדם, שכן הם מעבירים מחלות כגון: מחלות מעיים, שיתוק ילדים, שחפת ומחלות עיניים. לחרקים מעופפים נוספים הזבוב נמצא בתחתית שרשרת המזון, וניזון מסוגים שונים של מזון, המשתנים מזן לזן, כגון: צוף, דם, ובשר. לזבובים מבנה עין מיוחד, המכונה בשם "עין תשבץ", המסוגל לקלוט אותות חיצוניים במהירות עצומה ובכך לחמוק מסכנה אם יש צורך בכך. זנים מסוימים של הזבובים עשויים להעביר מחלות שונות: מחלות מעיים, שיתוק ילדים, שחפת ומחלות עיניים. אחד מסוגי מזבובים המסוכנים ביותר הוא זבוב הצה צה אשר מעביר את מחלת השינה הנוראית. סבורים שהחיה היחידה שמוגנת ממנה היה הזברה שהפסים שלה מבלבלים את הזבוב ומרחיקים אותו.
